מיכלי מים נועדו כדי לעזור למשתמש לרכז מים ולאגור אותם. הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי נעשה שימוש במיכלים. אלו מסייעים בחיסכון מים ומאפשרים שימוש מאוחר יותר במים שנאגרו. בישראל המחסור במים בולט, ולכן מיכלי המים הם בעלי חשיבות מיוחדת. עם זאת, רובנו הגדול לא מודע לאופן התחזוקה שלהם או אפילו לחומרים מהם המיכלים עשויים.
מה זה בדיוק מיכל מים?
מיכל מים הוא למעשה מיכל פלסטיק גדול, שמסייע למשתמש בו לאגור מים. זהו גם מקור שמו – מיכל אגירה. מיכל אגירה למים משמש אנשים שונים לשימושים שונים, ולכן קשת הגדלים של מיכלים המוצעים בשוק היא רחבה. עם זאת, החומר ממנו עשוי מיכל מים לרוב נשאר זהה. כשדובר על מיכלים פיברגלס הוא החומר השולט. נדיר למצוא מיכל מים שאינו עשוי פיברגלס.
מה זה פיברגלס?
פיברגלס הוא חומר שעשוי מסיבי זכוכית דקים מאוד. מיכלי פיברגלס הם בעלי תוחלת חיים ארוכה ועמידות גבוהה. השימוש בחומר נעשה לא פעם בשילוב עם פלסטיק. הפיברגלס בעל שימושים רבים בתעשייה. בשימוש בתעשיית הטקסטיל הוא לוקח חלק בייצור בדים חסיני אש, בתחום התעשייה הכבדה הוא בעל חשיבות גבוהה בייצור צנרת ואינסטלציה, ובתחום הפלסטיק הוא משמש כחומר מחזק.
התחזוקה שוטפת – ואת המיכל צריך לשטוף
מיכל אגירה למים זקוק לתחזוקה רצופה ותקינה. לפי הנחיות משרד הבריאות, על מים במיכל המשמש בניין, להיות בסחרור מתמיד עם מערכת מי השתייה של אותו בניין. בנוסף, יש לשטוף את המיכל לפחות פעם בשנה ולחטא אותו באופן יסודי. על הפתחים של המיכל להיות סגורים ואטומים, כדי למנוע כניסת גורמים זרים שיזהמו את המים. יש לוודא שלא יתקיים קינון ציפורים על מכסה המיכל.
בבניינים משותפים, על תחתית המיכל להיות משופעת לכיוון פתח צינור ההרקה, שיהיה עם מכסה עמיד לחלודה ובעל סידור נעילה. שטח הפנים של מיכל האגירה יהיה חלק, קל לניקוי ויצופה בחומר המאושר למי שתייה. צנרת המים של מיכל האגירה צריכה להיות מחוץ למיכל. המיכל צריך להיות מאוורר, בעזרת צינור המסתיים בעיגול כלפי מטה, עם רשת מגולוונת בקצה שלו. פתח מכסה המיכל חייב להיות מוגבה כ-15-20 ס"מ מעל הגג, ועל הגג להיות מנוקז היטב.
